לוצקי נ' מנפטת העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של צירוף חוות דעת .

1.רקע עובדתי

א.עסקינן בתביעה שהוגשה ביום 6.11.05 לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע תוך ביצוע עבודתו אצל הנתבעת 1 כאשר ניקה מכונה, גלילי המכונה נעו ונוצרה פעולת מספריים אשר גרמה לקטיעת ידו.

ב.לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת של פרופ' נרובאי, מומחה בתחום האורטופדיה, אשר קבע 82.5% נכות צמיתה וכן התייחס בחוות דעתו לסוגי הפרוטזות אשר להן זקוק התובע .

ג.הוגשו תחשיבי נזק וביום 5.7.07 ניתנה הצעת בית המשפט.

ד.מאחר ואין התייחסות לעלות הפרוטזות בחוות דעתו של פרו"פ נרובאי עותר התובע לתיקון כתב תביעתו בדרך של הוספת חוות דעת של ד"ר מוריס עזריה, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה-שיקום, בקשר לעלות התותבות, החלפתן והוספת חוות דעת ד"ר מרק וייזר , מומחה רפואי בתחום הפסיכאטרי .

ה.ביום 3.8.08 הגיש התובע תצהיר תומך לבקשה, עליו נחקר .

2.טענות הצדדים

א.לטענת התובע סבר כי יעלה בידו להתגבר על בעיותיו בתחום הנפשי מבלי להיזקק לטיפול פסיכיאטרי, אולם ככל שחלף הזמן חש מתוסכל יותר, על כן פנה לד"ר וייזר, מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אשר קבע לו 15% נכות צמיתה וכן הופנה לד"ר עזריה ע"מ לקבל חוות דעת בקשר לצרכיו , התותבות הנדרשות, עלותן והחלפתן .

לטענתו, התיקון המבוקש דרוש על מנת שבית המשפט יכריע ביעילות בשאלות השנויות במחלוקת הן בקשר לנכותו ומצבו והן בקשר לצרכיו השיקומיים של התובע וכי אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בנתבעות.

ב.הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לטענתן, על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין היה על התובע לצרף את כל חוות הדעת הרפואיות לכתב התביעה , אלא אם בית המשפט פטר אותו מחובה זו וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו.

מתצהיר התובע עולה כי נבדק פעם אחת בלבד ע"י הפסיכיאטר, ד"ר וייזר, ובחקירתו בבית המשפט הודה התובע כי לא נזקק לטיפול נפשי כלשהו קודם ואף לא לאחר מכן ורק כשנתיים לאחר הבדיקה הוגשה חוות הדעת. לטענתו לא ניתן כל הסבר מדוע חוות הדעת לא הוגשה במצורף לכתב התביעה אלא כעבור 3 שנים, ולאחר שהתנהלו מס' קדמי משפט ונשמעה הצעת בית המשפט.

הנתבעות מוסיפות וטוענות כי לכתב התביעה כבר צירף התובע את חוות דעתו של פרופ' נרובאי אשר בה הוא התייחס גם לתחום השיקום האורתופדי וגם לעזרים אשר, לדעתו, יזקק להם התובע.

לטענתן, התובע מיצה כבר את זכותו לצרף חוות דעת בתחום זה ולא ניתן כעת לנסות ולגבות חוות דעת זו בחוות דעת נוספת באותו תחום , מה עוד ששתי חוות הדעת אינן מתיישבות זו עם זו.

3.דיון

א.כאמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

מלשון התקנה אנו למדים כי תיקון כתבי הטענות יכול שיעשה בכל שלב של ההליך המשפטי ובתנאי כי הדבר מקדם את בירור השאלות השנויות במחלוקת.

ב.כאמור בע"א 3092/90 אגמון נ' זוהר פלדבוי פ"מ מו (3) 214 : "הגישה הנקוטה בבית המשפט בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה מאפשרים תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל אינו מקים עילה. כן מאפשרים תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור.